נפגע עבודה זכאי לזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי. ראשית, יש לדווח על הפגיעה למעסיק ולמוסד לביטוח לאומי ולהגיש את המסמכים הרפואיים הנדרשים תוך פרק זמן מוגדר מהאירוע.
דמי פגיעה משולמים עבור תקופה של עד 91 ימים, בגובה 75% מהשכר המבוטח, במטרה לפצות על אובדן הכנסה זמני.
שיעור הקצבה נקבע לפי השכר הרלוונטי לעובד שכיר, עצמאי או עובד בשני המסלולים גם יחד. בחלק מהמקרים, כאשר נקבע אי־כושר עבודה חלקי, ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בהתאמה לשעות העבודה שנקבעו על ידי רופא.
לאחר מיצוי תקופת דמי הפגיעה, נבדקת אפשרות לקביעת דרגת נכות באמצעות ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, כאשר נכות בשיעור 9%–19% מזכה במענק חד־פעמי, ובשיעור 20% ומעלה מעניקה קצבת נכות חודשית, שגובהה נקבע בהתאם לאחוזי הנכות ולשכר המבוטח.
ניתן לערער על קביעות הוועדה ולבקש בדיקה מחודשת ו/או במקרה של החמרה במצב. קיימת הבחנה בהכרה בתאונת עבודה גם במקרים שאירעו בדרכים לעבודה או ממנה, בהפסקה או כחלק מהפעילות במקום העבודה.
לצד התביעה מול הביטוח הלאומי, ניתן לפעול גם במסלול נזיקי נגד המעסיק, כאשר קיימת טענה לרשלנות תורמת לפגיעה. סכום הפיצוי במקרה זה נבחן ביחס לפיצוי שכבר שולם מהביטוח הלאומי, למניעת כפל תגמולים.
מומלץ לנהל כל שלב בסיוע משפטי מקצועי לשם מיצוי זכויות והוכחת עילת התביעה באופן מיטבי.
⚠️ הבהרה משפטית: האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.בכל מקרה דומה מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין.